שינוי חיים בחמישה חודשים- חלק 1

תהליך מורכב שנמשך 5 חודשים .

רקע

שמואל מחובר מאוד לעולם המוזיקה ובעבר כתב מספר שירים בסגנון ההיפ-הופ, אותו הוא מאוד אוהב.

בהמשך אני אצרף שיר ששמואל כתב וביצע פרי-סטייל של שני שירים שהוא ביצע אצלי בקליניקה במסגרת המפגשים והסכים שאני אצלם ואפרסם.

את שמואל הכרתי במהלך עבודתי עם מכינה קדם צבאית "אחד משלנו". מטרת המכינה היא:

•  הקניית כישורי חיים בדגש על עצמאות, מסוגלות ואחריות אישית.

• הכנה פיזית ומנטלית לשירות צבאי משמעותי.

• פיתוח זהות יהודית-ישראלית-ציונית.

• הטמעת ערכי הנתינה ההתנדבות והתרומה לחברה.

  
  

מספר מילים על שמואל שנרשמו ע"י ישראל ראש השלוחה .

"שמואל הגיע אלינו עם רקע אישי ומשפחתי מורכב ביותר, כשהגיע למכינה שיתף אותנו בשאיפה לשירות משמעותי אך שאיפותיו עמדו בפער גדול מול המציאות.בפועל ההתנהלות החברתית שלו הייתה לא מותאמת, ההתנהגות חרדתית, הפגין דפוסים של חשיבה שלילית, פאסיביות וחוסר אמונה עצמית ובנוסף סבל מעודף משקל".

הקדמה

את שמואל פגשתי לראשונה בתאריך 1/5/2024 

בפגישה הראשונה הייתה ניכרת העובדה ששמואל ממעט לשתף פעולה (למרות שהוא זה שבחר להתחיל תהליך), בדברים שכן שיתף אותי היה סיפור לא פשוט על ילדות קשה, ניתוק מההורים והאחים, תקופה ארוכה של חיים ברחוב, לאחר מכן ניסיון לשילוב במוסדות שונים שלא היטיבו איתו. 

שמואל הסתובב באופן קבוע עם פאוץ׳ שאותו לא עזב, גם בפגישות שלנו הפאוץ' כל הזמן היה עליו.

כמנחה NLP אני מקדיש את הפגישות הראשונות ללימוד והכרת המונחה ולבניית ראפור (בניית אמון בין המונחה למנחה, אחד העקרונות הבסיסיים להצלחת תהליך).

לאחר שפגשתי את שמואל בפעם הראשונה, קיבלתי החלטה להקדיש כמה זמן אשר יידרש לבניית ראפור. במשך חמשת הפגישות הראשונות בעיקר שוחחנו וכך לאט לאט נבנה הראפור.

במהלך הפגישות האלו שמואל הבין שאין לי כוונה לבקר אותו ולשקף לו את טעויות העבר שלו ואני מקבל אותו בדיוק כמו שהוא. ההבנה הזו אפשרה לשמואל להתחיל ולהיפתח מולי ולשתף איתי פעולה.

נושאים שעלו בהתחלה היה נושא החלומות, הכאבים הלא ברורים ברגליים ומערכת יחסים מורכבת עם אחיו התאום.

במשך זמן רב היה חלום שחוזר על עצמו ובו דמות שחורה, עטופה כולה בשחור מלבד העיניים, מגיעה אליו בזמן שהוא ישן ומתחילה לדקור אותו. בתשובה לשאלתי למי שייכות העיניים, התשובה הייתה: העיניים הן של אמא שלי.

בנוגע לכאבים שמואל עבר מספר בדיקות שהראו בבירור שאין איזה בעיה רפואית שגורמת לכאבים אלו .

מערכת היחסים עם אחיו התאום, מערכת שכללה נושאים לא פשוטים, אמונות קשות והרבה כעס .

בסביבות גיל 15 היה אירוע אלים מול האבא ובעקבות אותו אירוע שמואל יצא לרחוב.

לאחר שהרגשתי שיש ראפור טוב התחלתי לעבוד עם שמואל באמצעות טכניקות של טיפול בטראומה.

בסביבות סוף חודש יוני 2024 שמואל סיים את זמנו במכינה אך התהליך שלו לא הסתיים ושנינו קיבלנו החלטה להמשיך ולהיפגש אצלי בקליניקה.

בפגישה הראשונה בקליניקה שמואל שיתף אותי בשיר שכתב על העבר שלו, המילים מדברות בעד עצמן .

השיר מצורף כאן בצורה המדויקת שבה נשלח ללא תיקון או שינוי:

"אז מה הנער הרגיש כאב

הוא שמר את זה לעצמו עמוק 

בתוך הלב לא ידע לבקש עזרה

רצה רק להתמדד לבד החיים למדו 

שהוא לא צריך שם אף אחד

גם אם הוא נגד צבא של ענקים והוא גמד

הוא עדיף את זה לבד בדד לא שכח לשים חיוך

כדי שיראה נחמד

תמיד היה טיפה בצד בשקט לא הפריע כמו חיית מחמד

הוא היה ברחוב והשתגע הוא לא הבין למה הוא בוכה

זה כי הוא התגעגע והמחשבות והרגשות שלא מתבשלות כמו סיר מבעבע גם במצבים הכי קשים הוא היה שם עם עצמו

לא שיתף את המשפחה את החברים את אחותו

ואז הדיכאון הגיע ונכנס אליו חזק כמו דיבוק

ולפעמים כשהוא רצה לפרוק

הפה שלו קיבל שיתוק

בן 12 וכל מה שהוא רצה זה רק לקבל חיבוק

אבל הוא היה צריך להראות שהוא נשאר חזק

הוא לא היה מוכן להכינע ידע שיש כאן מאבק

והדימוי עצמי נופל משתווה כבר לאבק

יכול להיות שזה מה ששאב אותו

עמוק לתוך הבארדק

בן 14 וחצי מסומם בלי שקל ואין לו בכלל ארנק

והמירות שהשאכטה הפכה

לפס הייתה כמו לחתוך חבל דק

מפה לשם הוא הבין שהוא כבר לא אוהב את המשחק

למרות שהוא שחקן ראשי הוא הבין שהוא כבר לא אוהב את הלילות הרועשים של חמישי

הוא מתגעגע ללכת עם אבא לבית הכנסת ביום שישי

אבל הוא התבייש שאבא יראה אותו בכזה מצב

הוא מרגיש כבר לא חד בלי החידוד

וגם הביטחון עצמי שהיה לו מהסם החליט ללכת לאיבוד

בכל שאכטה הוא הרגיש הרבה יותר אבוד

הוא הרגיש כבר הרבה פחות שייך כמו שתיקח

את מייקל גורדן ותשים אותו בנעלי ריקוד

אז החליט שהוא משנה את הדרך

הוא לא רוצה שהאמת שלו תיהיה אך ורק בערך

הוא נופל וקם לא משנה כבר כמה כואבת לו הברך

מאז יש לו הרבה חברים שאיתם הוא כבר לא בקשר

הוא יודע שהאחד יכול להיות עדיף יותר מעשר

השאלות שלו לחיים מתחדשות כאילו הוא בצייסר

מאז הוא הרבה יותר שלם עם עצמו והסביבה

החליף את השנאה באהבה

הוא כבר לא במאבק עם אף אחד ובשיבילו

זה כבר לא אינטרס להיות נחמד

הוא כבר הרבה פחות בצד הוא בלב העיניים ביחד עם כולם אבל גם אוהב להיות לבד

הוא אוהב את ההרגשה של השינוי כל יום מסיר תכונות רעות פינוי בינוי

הוא כבר הרבה יותר בסדר בלדבר על העבר ולא שוכח לרגע להיות אסיר תודה על כל דבר."

באותו הזמן הייתה לי תחושה ששמואל עומד במקום ולא באמת מתקדם. בזמן המפגשים, שמואל היה בתהליך מול הצבא בנושא הגיוס שלו דבר שגרם לו להרבה מאוד מירמור על המערכת הצבאית.

שמואל לא היה מסוגל לראות או לקבל את האחריות שלו לסיבה בגללה הצבא מעמיד לו קשיים.

לאחר מספר פגישות התחלתי לזהות שינוי בשמואל. זה התחיל בזה שהוא קיבל החלטה לרדת במשקל ולשם כך החל להתאמן כמעט בכל יום, השינויים במשקל תרמו לביטחון העצמי שלו ולהבנה שהוא יכול.

הטענות נגד הצבא נמשכו אבל גם שם ניתן היה לשים לב שמשהו מתחיל להיסדק.

בסופו של דבר שמואל קיבל צו גיוס עם תאריך לחודש ספטמבר, מכיוון שעלה בי חשש שלא נספיק לסיים חלקים משמעותיים בתהליך ובשל כך החלטתי שיהיה נכון לשנות את הגישה ובמקום מספר פגישות בה כל פעם נעבוד על משהו אחד, נעבור לעשות תהליך TLT שהוא תהליך מרוכז לשתי פגישות.

לחצו כאן לחלק 2